עץ נופל ביער לא משמיע קול – במיוחד עם הוא נופל עליך

אחרי תקופה של מספר חודשים בהם כתבתי לכם על כל החידושים הטכנולוגים והאינטרנטיים.
אחרי כתיבת מקבילה פה, בקפה ובבלוג פרטי – על מנת שלא יהיה ספק שתמצאו חומר כזה כשתחפשו אותו.
קיבלתי לפתע הודעה בקפה מצעיר מעצבן שהתחיל אחרי לעשות משהו דומה ומציע לי להצטרף אליו.
הכעיס אותי.
ואז….
הגענו לסוף.
סוף החודש התשיעי, היום האחרון של שבוע 42 ואחרי 24 שעות, בלי באוור וחבריו, הגיח לאויר העולם בן מספר 2.
שבוע ראשון, האם בבי"ח ואני עם בן מס.1 והחותנת בבית (הטירוף חוגג).
שבוע
שני ושלישי – האם והבן שבים הביתה, האמא שלה חוזרת לביתה, ברית מצויינת
(אצל גונן כמובן), ההורים של האם יוצאים שעה לפני האירוע לנסיעה של חצי
שעה על למקום ומצליחים בכל זאת להגיע רק שעה אחרי הטקס (שעתיים נסיעה).
בסוף השבוע השלישי אני מותקף ע"י אבנים בכליות ומגלה שאני הבעלים הגאה של 5 אבנים.
בשבוע הרביעי – בן מס. 1 עדיין בחופש מהגן ואני חוזר לעבודה = האם ושני הבנים נוסעים להורים שלה, הרחק הרחק.
באמצע
השבוע עוד שני התקפים שולחים אותי באמבולנס לבי"ח שם אני מעביר את הזמן עם
פטידין (סבבה לגמרי) ומורפין (לא סבבה בכלל – מסתבר שיש אנשים שמורפין לא
כל כך משפיע עליהם, ממש לא כיף לגלות שאתה בקבוצה הזאת כשאתה בצירים).
בסוף אותו שבוע ניתוח חירום שמותיר אותי עם צינורית פלסטיק בגוף וסבל שעתי שממשיך עד לרגעים אלו.
עוד שבוע בבית כמה ימים בעבודה ושוב בבית, הפעם חופש.
ומה פה – כלום.
אין הודעות, אין מיילים, אין לאן נעלמת, אין יא בן זונה תמשיך לכתוב, אין כלום.
כמו שדבורית כתבה פה - אנשים כבר לא נפרדים ועוד יותר, כבר לא ממש מתחברים.

אז אתם מוזמנים לראות פליקרים חדשים שלי.
לראות קצת תמונות של בן מספר 2.
ולקרא פה, הרבה פחות מפעם גם עלי וגם על טכנולוגיה.

אני, שמחר עובר ריסוק.

סכנות האינטרנט האלחוטי !!!

אינטרנט אלחוטי יכול להיות מסוכן ותר לבריאותם של ילדים מכפי שסרו עד עתה, ע"פ סוכנות בריאות בריטית. האיש מאחורי ההצהרה, סר וויליאם סטיוארט, מסתמך על עובדה המראה כי חוזק האות הנפלט  מראוטר על-חוטי במרחק של מטר אחד, גדול מאות של אנטנה סלולארית במרחק של 100 מטרים.
או בשפה פשוטה, קרינת אינטרנט אלחוטי (WiFi) חזקה יותר מקרינה סלולארית ולכן יכולה להזיק יותר.

איזה מזל שאין בארץ מספיק כסף למחשבים ובטח ובטח שאין לרשתות אלחוטיות.

שולחן רוטט – לא מה שחשבתם

שוב בפינת ההמצאות המטופשות,
שולחן אשר מידי פעם זז ימינה ושמאלה, וזאת, על מנת שלא יצטברו עליו דברים.
עכשיו, אם אפשר לקבוע את מהירות הריטוט, יש לי שימוש הרבה יותר טוב בשבילו.

וקוריוז קטן שהשטות הזו הזכירה לי,
כשהייתי בגיל 15, פלוס מינוס, פתחו בחולון/ראשון את שרשרת הקניונים (7 קניונים בעת ובעונה אחת, וכולם במרחק הליכה זה מזה).
הקניוכל היה הראשון והיווה אטרקציה לבני נוער בימי שישי הדלוחים.
וכך היה,
יום שישי, מגיעים לקניון, עולים לקומת המזון, שם המוני נוער צובאים על כל הדוכנים.
כל השולחנות תפוסים, רעש איימים.
אחרי המתנה ארוכה לאוכל, הגענו לשלב המארב על השולחנות.
התפנה, התיישבנו.
עכשיו הבעיה הייתה שהשולחן היה עמוס בג'אנק של הקודמים.
עברה מנקה, ביקשתי שתנקה את השולחן, אמרה לי :
"אני משולחן לא, רק מרצפה"
סבבה, ובוויש אחד כל מה שהיה על השולחן, היה על הרצפה.אחד מהרגעים שאני לא ממש אוהב בעבר שלי אבל תודו שיש בזה משהו קצת משעשע.

זוג צעיר מחפש דירה

לפני פחות משנה,
החלטנו שאנחנו לא משלמים 700$ על דירה ישנה ועוברים לדירה חדשה יותר ואם אפשר ב600$.
מה שלא ידענו זה שתהיה קפיצה ארצית של מחירים ושלא נצליח למצוא משהו נורמאלי.
כך ש"נדחפנו" למעבר למודיעין מרחק פקקים ממקום עבודתינו.
אחרי שלושה מחטפי דירות, הצלחנו למצוא דירה עם בעל בית ידידותי אשר
התסמך על חוזה מעורך דין.
חוזה דרקוני אשר הצריך מצידנו עורך דין שיגן עלינו.
אחרי התקשקשות של 3 שבועות, במהלכן פיספסנו עוד ועוד דירות.
התפוצץ הנושא ולא הסכמנו לחתום.
כך, שבועיים לפני מעבר, מצאנו את עצמינו ללא דירה.
מה עושים,
מתפשרים,
חתמנו על דירה לשנה אחת.
והנה,
שוב,
אנשחנו מחפשים דירה חדשה.
אז מצאנו משהו, שלשום, רק ששוב מדובר בחוזה לא סטנדרטי עם יציאות כגון :
השתתפות עצמית בנזקים שנגרמו מבלאי או שימוש סביר
שישה שטרי חוב בנוסף לצ'קים פתוחים
אישור לבעל הבית לקחת את החוק לידים, ולהעיף אותך מהדירה (פיזית) ולהחליף מנעול
צביעה מחדש של הדירה בצבע ספציפי של חברה ספציפית (לא נירלט, טמבור, רק טמבור)

עכשיו נראה אם הוא גמיש או שאנחנו ממשיכים בחיפושים